סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם, אך למרות המודעות ההולכת וגוברת, עדיין קיימים מיתוסים רבים שעלולים לגרום לחשש מיותר, לדחיית בדיקות חשובות או לקבלת החלטות שאינן מבוססות על ידע רפואי. חלק מהמידע המופץ ברשתות החברתיות או עובר מפה לאוזן נשמע אמין, אך אינו נתמך במחקרים רפואיים.
כמנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד וכאונקולוגית המתמקדת בתחום סרטן השד, אני פוגשת מדי שבוע נשים המגיעות אליי עם שאלות, חששות ואמונות שהשתרשו במשך שנים. במקרים רבים, עצם קבלת המידע הנכון מפחיתה משמעותית את רמת החרדה ומאפשרת לקבל החלטות רפואיות מושכלות.
מטרת המאמר היא לעשות סדר בין עובדות למיתוסים, להסביר מה באמת ידוע כיום על פי הספרות הרפואית, ולספק מידע אמין שיעזור לכל אישה להבין טוב יותר את הסיכון, דרכי האבחון ואפשרויות הטיפול.
מיתוס ראשון: אם אין במשפחה מקרים של סרטן השד – אין סיבה לחשוש
זהו אולי אחד המיתוסים הנפוצים ביותר, אך גם אחד המסוכנים ביותר.
נשים רבות מניחות שהמחלה היא תורשתית בלבד, ולכן אם לא הייתה אמא, אחות או סבתא שחלו – הן אינן נמצאות בסיכון. בפועל, המציאות שונה לחלוטין.
כ-70%-80% ממקרי סרטן השד מופיעים דווקא אצל נשים שאין להן כלל סיפור משפחתי של המחלה. כלומר, רוב המטופלות אינן מגיעות ממשפחה שבה כבר אובחן סרטן שד.
הגורמים להתפתחות המחלה מגוונים וכוללים בין היתר:
- גיל
- שינויים הורמונליים
- השמנה
- חוסר פעילות גופנית
- צריכת אלכוהול
- גורמים סביבתיים
- מוטציות גנטיות מסוימות
- שילוב מורכב של גורמי סיכון שאינם תמיד ניתנים לזיהוי
במרבית המקרים שאני רואה במרפאה, המטופלת מופתעת לחלוטין מהאבחנה משום שמעולם לא הכירה קרובת משפחה שחלתה. לכן אני תמיד מדגישה שהיעדר היסטוריה משפחתית אינו מחליף מעקב רפואי מסודר ואינו פוטר מבדיקות סקר.
מתי דווקא חשוב יותר להיות במעקב?
נשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון גבוה יותר, אך גם נשים צעירות עלולות לחלות. לכן ההמלצות לביצוע בדיקות סקר נקבעות לפי גיל, גורמי סיכון אישיים ולעיתים גם לפי מאפיינים גנטיים.
למידע נוסף בנושא אבחון מוקדם מומלץ לקרוא גם את המאמר על [אבחון מוקדם של סרטן השד].
מיתוס שני: כל גוש בשד הוא סרטן השד
כאשר אישה מגלה גוש בשד, התגובה הראשונה היא בדרך כלל פחד.
עם זאת, חשוב לדעת שרוב הגושים המתגלים בשד אינם ממאירים.
גושים רבים מתגלים כ:
- ציסטות
- פיברואדנומות
- שינויים הורמונליים
- רקמת שד צפופה
- שינויים שפירים אחרים
מנגד, קיימים גם גידולים ממאירים שאינם מורגשים כלל במישוש ומזוהים רק בבדיקות הדמיה.
לכן, אי אפשר לקבוע את משמעות הממצא לפי התחושה בלבד.
במקרים רבים שאני רואה, מטופלות מגיעות לאחר שמיששו גוש במשך מספר חודשים מתוך תקווה שהוא "ייעלם לבד". לעומת זאת, יש נשים שנבהלות מגוש קטן שמתברר בסופו של דבר כממצא שפיר לחלוטין.
האבחון מבוסס על שילוב של:
- בדיקה קלינית
- ממוגרפיה
- אולטרסאונד שד
- MRI במידת הצורך
- ביופסיה כאשר יש בכך צורך
רק לאחר שילוב כל הנתונים ניתן לקבוע האם מדובר בסרטן השד או בממצא שפיר.
מיתוס שלישי: אם הממוגרפיה תקינה – אי אפשר לחלות בסרטן השד
הממוגרפיה היא אחת מבדיקות הסקר החשובות ביותר שהרפואה המודרנית מציעה, והיא מצילה חיים מדי שנה בזכות גילוי מוקדם.
עם זאת, גם היא אינה מושלמת.
אצל נשים בעלות רקמת שד צפופה, למשל, עלול להיות קושי לזהות ממצאים מסוימים בבדיקת ממוגרפיה בלבד.
במצבים כאלה ייתכן שהרופא ימליץ גם על:
- אולטרסאונד
- MRI שד
- בדיקות נוספות בהתאם לרמת הסיכון האישית
חשוב להבין שבדיקה תקינה מפחיתה משמעותית את הסיכוי לקיומו של גידול, אך אינה שוללת אותו באופן מוחלט.
לכן, אם מופיעים תסמינים חדשים כמו:
- גוש חדש
- הפרשה מהפטמה
- שינוי במבנה השד
- שקיעת עור
- אודם שאינו חולף
יש לפנות לבדיקה רפואית גם אם הממוגרפיה האחרונה הייתה תקינה.
מניסיוני, הקשבה לגוף ושילוב בין בדיקות הסקר לבין הערכה קלינית הם המפתח לאבחון נכון.
מיתוס רביעי: סרטן השד מופיע רק אצל נשים מבוגרות
הסיכון ללקות בסרטן השד אכן עולה עם הגיל, אך המחלה אינה מוגבלת לנשים מבוגרות בלבד.
בשנים האחרונות אנו מאבחנים גם נשים בשנות ה-30 וה-40 לחייהן, ולעיתים אף צעירות יותר.
בקרב נשים צעירות קיימים לעיתים מאפיינים ביולוגיים שונים של המחלה, ולכן החשיבות של אבחון מוקדם גדולה במיוחד.
מקרה שאני זוכרת היטב הוא של מטופלת בת 37 שהגיעה לאחר שהרגישה שינוי קטן בלבד בשד. היא הייתה בריאה לחלוטין, ללא סיפור משפחתי וללא גורמי סיכון משמעותיים. בזכות העובדה שלא התעלמה מהשינוי ופנתה לבדיקה בזמן, הצלחנו לאבחן את המחלה בשלב מוקדם מאוד ולהציע טיפול עם סיכויי החלמה מצוינים.
המסר החשוב הוא שאין גיל "בטוח". כל שינוי חדש בשד מצדיק הערכה רפואית.
האם גם נשים צעירות צריכות להיות מודעות?
בהחלט.
אמנם אין המלצה לבצע ממוגרפיה שגרתית בגיל צעיר לכלל הנשים, אך חשוב שכל אישה תהיה מודעת למבנה השד שלה ותפנה לבדיקה כאשר מופיע שינוי שאינו מוכר לה.
למידע נוסף ניתן לקרוא גם את המאמר בנושא [סרטן השד בנשים צעירות].
מיתוס חמישי: ביופסיה עלולה לגרום להתפשטות של סרטן השד
זהו אחד החששות שאני שומעת לעיתים קרובות.
נשים רבות שואלות האם הכנסת המחט לביופסיה "תפזר את התאים הסרטניים".
התשובה הברורה היא לא.
מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים הוכיחו כי ביופסיה אינה גורמת להתפשטות של סרטן השד ואינה מחמירה את המחלה.
להפך.
ביופסיה היא הבדיקה החשובה ביותר לצורך קבלת אבחנה מדויקת.
באמצעותה ניתן לזהות:
- סוג הגידול
- דרגת האגרסיביות
- קולטנים הורמונליים
- ביטוי HER2
- מאפיינים ביולוגיים נוספים המשפיעים על בחירת הטיפול
ללא ביופסיה לא ניתן להתאים טיפול אישי ומדויק לכל מטופלת.
לכן, כאשר קיימת המלצה לבצע ביופסיה, מדובר בשלב חיוני בדרך לאבחון ולטיפול מיטבי.
מה באמת חשוב לזכור לגבי סרטן השד?
אם יש מסר אחד שאני מקפידה להעביר לכל מטופלת, הוא שלא כדאי לקבל החלטות רפואיות על סמך מידע שמופיע ברשתות החברתיות או על סמך סיפורים של אנשים אחרים.
כל אישה היא עולם בפני עצמו.
ההחלטות לגבי בדיקות, מעקב וטיפול מתקבלות לאחר בחינת מכלול הנתונים:
- גיל
- מצב רפואי
- היסטוריה משפחתית
- תוצאות בדיקות ההדמיה
- תוצאות הביופסיה
- המאפיינים הביולוגיים של הגידול
הרפואה האונקולוגית התקדמה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. כיום עומדים לרשותנו טיפולים מדויקים יותר, אפשרויות רבות יותר ושיעורי החלמה גבוהים במיוחד כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם.
תשובות לשאלות נפוצות
האם כל גוש בשד הוא סרטן השד?
לא. רוב הגושים המתגלים בשד הם שפירים, אך כל גוש חדש מחייב בדיקה רפואית. רק באמצעות בדיקה קלינית, הדמיה ולעיתים ביופסיה ניתן לקבוע את טיבו של הממצא.
האם ניתן למנוע סרטן השד?
לא ניתן למנוע את כל המקרים, אך ניתן להפחית את הסיכון באמצעות שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, הגבלת צריכת אלכוהול וביצוע בדיקות סקר בהתאם להמלצות.
האם סרטן השד תמיד עובר בתורשה?
לא. רק חלק קטן מהמקרים קשור למוטציות גנטיות ידועות. רוב הנשים המאובחנות אינן נשאיות של מוטציה תורשתית.
האם ממוגרפיה באמת מצילה חיים?
בהחלט. גילוי מוקדם מאפשר לזהות גידולים קטנים לפני הופעת תסמינים, ובכך להגדיל משמעותית את סיכויי ההחלמה ולהפחית את הצורך בטיפולים מורכבים.
האם אפשר להחלים מסרטן השד?
כן. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, שיעורי ההחלמה גבוהים מאוד. גם בשלבים מתקדמים יותר קיימים כיום טיפולים חדשניים המאפשרים שליטה טובה במחלה ואיכות חיים טובה יותר.
האם כדאי לקבל חוות דעת נוספת לאחר אבחון סרטן השד?
במקרים רבים כן. חוות דעת נוספת יכולה לסייע בהבנת אפשרויות הטיפול, לוודא שהתוכנית המוצעת מתאימה למאפייני המחלה ולאפשר למטופלת לקבל החלטה מתוך ביטחון.
לסיכום
מיתוסים על סרטן השד עלולים לגרום לעיכוב באבחון, להגביר חרדה ואף להשפיע על קבלת החלטות רפואיות. המציאות הרפואית מורכבת הרבה יותר, וכל מטופלת זקוקה להערכה אישית המבוססת על נתוניה, על סוג הגידול ועל המחקר העדכני ביותר.
ככל שהאבחון מתבצע מוקדם יותר וככל שהטיפול מותאם באופן מדויק יותר, כך ניתן לשפר את סיכויי ההחלמה ואת איכות החיים. לכן חשוב להסתמך על מידע רפואי אמין ולא על שמועות או מידע שאינו מבוסס.
לקביעת תור לייעוץ עם ד"ר לריסה ריבו, מומחית לאונקולוגיה ולסרטן השד, ניתן לפנות למרפאה הפרטית בתל אביב או באשדוד. ד"ר ריבו מלווה כל מטופלת באופן אישי, משלבת ניסיון קליני עשיר עם רפואת סרטן מתקדמת, ומעניקה תוכנית טיפול מותאמת לכל מטופלת – משלב האבחון ועד המעקב ארוך הטווח.
