סרטן השד בצעירות

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין סרטן שד בצעירות לבין בגיל מבוגר?

אצל צעירות, הסרטן נוטה להיות אגרסיבי יותר, ויש צורך בהתייחסות נפרדת להיבטים כמו פוריות, ליווי רגשי וטיפולים משמרים.

האם אפשר להיכנס להריון אחרי טיפול?

ברוב המקרים – כן. חשוב לשמר פוריות לפני התחלת טיפול, ולקבל ליווי של מומחה לפוריות ואונקולוגיה.

כל כמה זמן לבצע בדיקות שד אם אני בסיכון?

לנשים עם סיכון גנטי גבוה – החל מגיל 25 יש לעבור MRI אחת לשנה ואולטרסונוגרפיה לפי המלצת מומחה לסרטן השד.

מה זה סרטן שד טריפל נגטיב?

זהו סוג של סרטן שד שאינו מבטא רצפטורים לאסטרוגן, פרוגסטרון ולא לחלבון HER2 – ולכן אינו מגיב לטיפול הורמונלי או ביולוגי סטנדרטי.

האם גידול שפיר עלול להפוך לסרטני?

ברוב המקרים לא. אך יש לעקוב אחר שינויים באמצעות בדיקות הדמיה ומעקב רפואי.

סרטן השד בצעירות: אבחון, טיפול וחשיבות בליווי של מומחה לסרטן השד

סרטן השד הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב נשים בעולם, והוא מהווה מקור לחשש ולדריכות בקרב נשים בכל קבוצות הגיל. בעוד שמרבית מקרי סרטן השד מאובחנים בקרב נשים מעל גיל 50, קיימת תופעה מדאיגה ההולכת ומתבררת בשנים האחרונות – עלייה במספר המקרים המאובחנים בקרב נשים צעירות, לעיתים אפילו בשנות ה־20 וה־30 לחייהן.

סרטן שד בגיל צעיר שונה במאפייניו מהמחלה בגיל מבוגר: הוא נוטה להיות אגרסיבי יותר, מתקדם במהירות רבה יותר, ולעיתים קרובות מאובחן בשלב מתקדם עקב דיליי באבחון או חוסר מודעות. מעבר לאתגר הרפואי, מדובר בהתמודדות רגשית ונפשית עמוקה, המשפיעה על זהות האישה, תפקודה, הפוריות שלה, והעתיד המשפחתי והמקצועי. לכן, ליווי צמוד של מומחה לסרטן השד, אשר בקיא באבחון ובטיפול בקבוצת גיל זו, הינו חיוני במיוחד.

כיום, לצד ההתקדמות בטכנולוגיות האבחון והטיפול, קיים צורך גובר בהעלאת מודעות לאפשרות של סרטן שד גם בגיל צעיר – ובפנייה לבדיקות אבחנתיות מתקדמות גם כאשר נדמה כי "אין סיבה לדאגה".

גורמים לסרטן השד בצעירות

למרות שהרוב המוחלט של מקרי סרטן השד מופיעים אצל נשים ללא סיבה ברורה או ידועה מראש, קיימים מספר גורמי סיכון ברורים אשר מעלים את הסיכוי לחלות, גם בגיל צעיר:

גורמים גנטיים ותורשתיים

מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2: אלו גנים שתפקידם להגן על הגוף מפני סרטן. נשים עם מוטציה באחד מהגנים האלו מצויות בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסרטן שד או שחלות, לעיתים כבר בגילאי 25–30. בישראל, שכיחות המוטציות גבוהה במיוחד בקרב נשים ממוצא אשכנזי – כ-1 מכל 40 נשים נשאית.
תסמונות גנטיות נוספות: כגון תסמונת Li-Fraumeni, Cowden syndrome ועוד – נדירות אך מעלות את הסיכון בגיל צעיר.

היסטוריה משפחתית של סרטן השד

נשים עם קרובות משפחה מדרגה ראשונה (אמא, אחות, בת) שחלו בסרטן שד, במיוחד בגיל צעיר, מצויות בסיכון גבוה פי כמה מהממוצע, גם אם לא אותרה מוטציה גנטית ברורה.

טיפולים רפואיים בעבר

חשיפה להקרנות לבית החזה – בעיקר אצל נשים שטופלו בילדות או נערות בקרינה (כמו במצבים של לימפומה). הסיכון גדל משמעותית אם ההקרנה התבצעה לפני גיל 30.

גורמים הורמונליים

הופעת וסת מוקדמת (לפני גיל 12) או הפסקת וסת מאוחרת (אחרי גיל 55)
שימוש ממושך בגלולות או טיפול הורמונלי אחר (אם כי המחקרים בתחום עדיין שנוים במחלוקת)
נשים שלא הרו מעולם או שלא הניקו

סגנון חיים ותזונה

השמנה – בעיקר לאחר גיל ההתבגרות
חוסר פעילות גופנית
תזונה עשירה בשומנים רוויים
צריכה מופרזת של אלכוהול
עישון סיגריות

השפעת סביבה ורעלנים

חשיפה לכימיקלים מסוימים כגון פאראבנים, ביספנול A (BPA), או חומרי הדברה (קיים דיון מחקרי בנושא אך הממצאים לא תמיד חד-משמעיים)

סימנים מוקדמים ואבחון

אבחון מוקדם של סרטן השד הוא המפתח להצלת חיים. אך כאשר מדובר בנשים צעירות, האתגר גדול יותר: רקמת השד אצל צעירות היא לרוב דחוסה יותר, ולכן קשה יותר לאבחן גידולים באמצעים שגרתיים כמו ממוגרפיה. בנוסף, בשל התפיסה שמדובר במחלה של "גיל מבוגר", נשים צעירות נוטות לדחות בדיקות או לא לייחס חשיבות לתסמינים. חשוב להכיר את הסימנים המוקדמים – ולפנות לייעוץ רפואי ללא דיחוי, במיוחד אצל מומחה לסרטן השד.

סימנים מוקדמים שצריכים לעורר חשד

גוש בשד או בבית השחי

הגוש לרוב אינו כואב, אך מרגיש שונה מהרקמה הרגילה.
תחושת “גולה” חדשה או שינוי בצורת השד.
הסימן השכיח ביותר.

שינוי במראה השד

נפיחות, עיוות בצורת השד, הבדל בין שד לשד.
התכווצות של העור (skin dimpling) או שקיעה באזור מסוים.
אדמומיות או מרקם של “קליפת תפוז”.

שינוי בפטמה

הפרשה (בעיקר דמית או חלבית ללא קשר להנקה).
שקיעה פנימה של הפטמה או שינוי בצורתה.

כאב מקומי

כאב קבוע או תחושת אי נוחות בשד או בבית השחי (נדיר, אך קיים).

גירוד, פריחה או קילוף של עור הפטמה

עשוי להצביע על תת-סוג נדיר בשם מחלת פאג’ט של השד.

איך מתבצע תהליך האבחון?

בדיקה ידנית על ידי רופא/ת שד

הערכה קלינית ראשונית. גם אם הגוש קטן או לא חשוד – שלב זה קריטי.

הדמיה מותאמת לגיל

סוג בדיקה	תיאור	יתרונות מיוחדים לצעירות
אולטרסונוגרפיה של השד	שימוש בגלי קול כדי לבחון מבנה פנימי של השד	מעולה לזיהוי גושים בצעירות עם רקמה צפופה
MRI שד	בדיקה מתקדמת עם חומר ניגוד, רגישה במיוחד	מומלצת לנשים נשאיות או עם היסטוריה משפחתית
ממוגרפיה דיגיטלית	צילום רנטגן מיוחד לשד	פחות רגישה בגיל צעיר אך עדיין שימושית בגידולים מסויימים

ביופסיה (דגימה מרקמת הגוש)

Core Needle Biopsy היא השיטה המומלצת.
הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, בתנאים סטריליים.
מאפשרת אבחנה מדויקת, כולל קביעה של סוג הגידול, מידת ההתפשטות ומאפיינים ביולוגיים חשובים (כמו רצפטורים להורמונים).

אפשרויות טיפוליות

הטיפול בסרטן שד בגיל צעיר תלוי בסוג הגידול, שלב המחלה, מצב הפוריות ורצון האישה. מומלץ שלכל מטופלת יותאם טיפול על ידי מומחה לסרטן השד במסגרת צוות רב-תחומי.

גישות טיפוליות מרכזיות

טיפול	הסבר	הערות מיוחדות לצעירות
ניתוח להסרת הגידול	כריתה חלקית או מלאה של השד	ניתן לשלב שחזור שד מיידי
כימותרפיה	טיפול סיסטמי שמטרתו להשמיד תאים ממאירים	לעיתים טרם ניתוח (neoadjuvant)
טיפול הורמונלי	בעיקר בגידולים עם רצפטורים להורמונים	חשוב להעריך השלכות פוריות
הקרנות	להשלמת הטיפול המקומי לאחר ניתוח משמר שד	נעשית לרוב לאחר ניתוח

שימור פוריות והיבטים רגשיים

שימור ביציות לפני טיפול – רלוונטי במיוחד לפני כימותרפיה.
ליווי פסיכו-אונקולוגי – תמיכה נפשית בהתמודדות עם מחלה בגיל צעיר.

מעקב פוריות וכניסה להריון בעתיד – אפשרי בחלק מהמקרים, בליווי רפואי צמוד.