שאלות ותשובות

שאלות ותשובות

הסימנים יכולים לכלול גוש בשד, שינוי בגודל או במרקם השד, שינוי בצורת העור או העטרה, הפרשות מהפטמה, או כאב בשד או בבית השחי.

BIRADS הוא מערכת דירוג המשמשת להערכת ממצאים בממוגרפיה ואולטרסאונד. דירוג 5 מצביע על חשד גבוה לסרטן, ודורש ביופסיה לאישור האבחנה.

לא. רוב הגושים אינם ממאירים. עם זאת, כל גוש חדש או שינוי בשד מחייב בדיקה רפואית.

ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן המשמשת לגילוי מוקדם של סרטן השד, בעוד שאולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי להעריך את מבנה השד והגושים.

שד צפוף מכיל יותר רקמת שד ורקמת חיבור, ופחות שומן. מצב זה מקשה על גילוי ממצאים חשודים בממוגרפיה.

הגורמים כוללים גיל, היסטוריה משפחתית, מוטציות גנטיות (כגון BRCA1/2), טיפול קרינתי בעבר, והרגלי חיים כמו עישון והשמנה.

מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 מעלות את הסיכון לפתח סרטן שד ושחלה. נשים עם מוטציות אלו עשויות לבחור בטיפולים מניעתיים.

כן. נשים מתחת לגיל 40 עשויות לפתח סרטן שד, במיוחד אם יש להן היסטוריה משפחתית או מוטציות גנטיות.

כן. תזונה לא מאוזנת, חוסר פעילות גופנית, עישון וצריכת אלכוהול מוגברת יכולים להעלות את הסיכון

  1. היריון בגיל צעיר עשוי להפחית את הסיכון לסרטן השד, אך היריון בגיל מאוחר או ללא לידות עשוי להעלות את הסיכון.

נשים בגיל 50 ומעלה מומלץ לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים בגיל 40-49 צריכות להתייעץ עם רופא לגבי הצורך בבדיקה.

בדיקת MRI משמשת לנשים בסיכון גבוה לסרטן שד, כגון נשאיות מוטציות גנטיות. היא מספקת תמונה מפורטת יותר מממוגרפיה.

כן. אולטרסאונד משמש להערכת גושים בשד, במיוחד בנשים עם שד צפוף או כאשר ממוגרפיה אינה חד משמעית.

ביופסיה היא דגימה של רקמה מהשד לצורך בדיקה פתולוגית, כדי לקבוע אם הגוש ממאיר או שפיר.

כן. נשים שעברו כריתת שד צריכות לעבור מעקב רפואי תקופתי, כולל בדיקות קליניות ובדיקות דמיה, בהתאם להמלצות הרופא.

הטיפולים כוללים ניתוח, כימותרפיה, טיפול הורמונלי, טיפול בקרינה וטיפול ממוקד מטרה, בהתאם לסוג הגידול ולשלב המחלה.

טיפול המכוון להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, המשפיעים על התפתחות הגידול. כולל תרופות כמו טמוקסיפן ומעכבי ארומטאז.

טיפול המכוון ישירות למולקולות או מסלולים בתא הסרטני, כגון תרופות מעכבות PARP או HER2.

נשים צעירות המתמודדות עם סרטן השד עשויות לשקול שימור פוריות לפני תחילת הטיפולים, כגון הקפאת ביציות או עוברים.

שחזור שד יכול להתבצע באמצעות שתלים או רקמה עצמית, בהתאם להעדפות המטופלת והמלצות הרופא.

Scroll to Top