טיפול הורמונלי בסרטן שד

שאלות ותשובות

למי מתאים טיפול הורמונלי בסרטן שד?

לנשים עם גידול שד המכיל קולטנים לאסטרוגן או פרוגסטרון (ER+, PR+), בעיקר לאחר ניתוח.

האם טיפול הורמונלי מחליף כימותרפיה?

במקרים מסוימים, כן. נשים עם גידול מוקדם ותגובתי להורמונים יכולות להימנע מכימותרפיה.

מה ההבדל בין טמוקסיפן למעכבי ארומטאז?

טמוקסיפן מתאים לנשים צעירות ולכל גיל, בעוד שמעכבי ארומטאז ניתנים בעיקר לאחר גיל המעבר.

כמה זמן נמשך הטיפול ההורמונלי?

בין 5 ל-10 שנים, תלוי בפרופיל הגידול והמטופלת.

האם יש תופעות לוואי?

כן, אך ברוב המקרים ניתן לנהל אותן באמצעות תמיכה רפואית וליווי מותאם.

האם אפשר לשלב טיפול הורמונלי עם טיפולים אחרים?

בהחלט. במקרים מסוימים משלבים כימותרפיה, הקרנות או ביולוגיים.

האם ניתן להיכנס להריון לאחר טיפול הורמונלי?

בנשים צעירות – לעיתים ניתן, אך נדרש תכנון מוקדם וייעוץ של מומחה לפוריות.

חשיבות הטיפול ההורמונלי בסרטן שד

סרטן השד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים, ומהווה אתגר רפואי, אישי וחברתי מהותי. אחד מגורמי המפתח בטיפול הוא זיהוי מאפייני הגידול – ובעיקר השאלה האם הוא רגיש להורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון.
כ-70% ממקרי סרטן השד הם מסוג "רגיש להורמונים" (Hormone Receptor Positive – HR+), כלומר התאים הסרטניים תלויים בהורמונים אלה לצמיחתם. במצבים אלה, הטיפול ההורמונלי מציע מענה ממוקד, מבוסס מדעית ובעל תועלת מוכחת בהפחתת שיעורי ההישנות ושיפור ההישרדות.

יתרונות הטיפול ההורמונלי כוללים:

טיפול ממוקד שאינו פוגע בתאים הבריאים.
פחות תופעות לוואי לעומת כימותרפיה.
שימוש ארוך טווח כטיפול מניעתי לאחר ניתוח.
אפשרות לשימוש בשלבים מוקדמים או מתקדמים של המחלה.

כאשר מומחה לסרטן השד מנתח את סוג הגידול, אחד השיקולים המרכזיים הוא האם מדובר בגידול הורמונלי – מה שיפתח את הדלת לטיפול מדויק יותר ומותאם אישית.

סוגי סרטן שד המתאימים לטיפול הורמונלי

לא כל סוגי סרטן השד מגיבים באותה מידה לטיפול הורמונלי. הסוגים המתאימים ביותר כוללים:

סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן (ER+)

זהו הסוג הנפוץ ביותר. הגידול מכיל קולטנים שקולטים אסטרוגן – והורמון זה מעודד את צמיחתו. טיפול שמפחית את רמות האסטרוגן או חוסם את הקולטנים מוביל לבלימת התקדמות המחלה.
נתון מעניין: כ-80% מהנשים לאחר גיל המעבר עם סרטן שד מאובחנות עם גידול מסוג ER+.

סרטן שד חיובי לקולטנים לפרוגסטרון (PR+)

בדומה ל-ER+, גם קולטני פרוגסטרון מאותתים על גידול שמושפע מהורמוני מין. לעיתים מופיע PR+ יחד עם ER+ ולעיתים לבד. התגובה לטיפול דומה, אך מעט פחות חזקה מבחינת שיעור ההצלחה.

סרטן שד חיובי לקולטנים אך שלילי ל-HER2

במקרים בהם הגידול אינו מבטא את החלבון HER2 (המעיד על אגרסיביות), טיפול הורמונלי עשוי להספיק כקו ראשון, במיוחד בשלבים מוקדמים או בגיל מבוגר.

סרטן שד גרורתי עם קולטנים חיוביים

גם בשלבים מתקדמים, כאשר קיימות גרורות בעצמות או ברקמות רכות, ניתן להשתמש בטיפול הורמונלי כדי להאט את המחלה ולהפחית תסמינים – לעיתים במשך שנים, עם מינימום תופעות לוואי.
החלטה על התחלת טיפול הורמונלי מתקבלת תוך הערכת ביטוי הקולטנים בבדיקה היסטולוגית (אימונוהיסטוכימיה) ובשקלול פרמטרים נוספים.

סוגי הטיפולים ההורמונליים

טמוקסיפן ציטרט (נולבדקס® – Tamoxifen citrate)

מנגנון פעולה
טמוקסיפן הוא מייצב קולטנים סלקטיבי לסוגי רקמות (SERM) החוסם את קולטני האסטרוגן ברקמת השד אך פועל כאגוניסט באיברים אחרים (עצם, רחם).
המלצות
מטופלות בכל גיל ולפני ואחרי גיל המעבר; משך טיפול מומלץ 5–10 שנים בהתאם לסיכון האישי.
תופעות לוואי עיקריות

גלי חום ושינויים במצב הרוח
עלייה בסיכון לקרישת דם (תסחיפים ורידיים)
דימום וגינלי בלתי סדיר או היפרפלזיה של רירית הרחם

פולווסטרנט (פסלודקס® – Fulvestrant)

מנגנון פעולה
פולווסטרנט הוא אנטגוניסט מלא של קולטן האסטרוגן: נקשר אליו באופן בלתי הפיך ומעודד פירוקו בתוך התא, דבר המפחית את הכמות והפעילות של הקולטן.
המלצות
למטופלות עם גידולים ER+ עמידים לטמוקסיפן, בעיקר אחרי גיל המעבר; מנוהל בהזרקות תוך־שריר חציונית כל חודש.
תופעות לוואי עיקריות

כאב מקומי באתר ההזרקה
עייפות, בחילות ולעיתים פריחה
ירידה במסת העצם (עקב חסר אסטרוגן מערכתית)

מעכבי ארומטאז (Aromatase Inhibitors)

מנגנון פעולה
קבוצה של מעכבי אנזים ארומטאז, האחראי על הפיכת הורמוני סטרואידים (אנדרוגנים) לאסטרוגן ברקמות שומן ועוד. בהפחתת ייצור האסטרוגן, מצטמצם גירוי התפתחות הגידול.
תרופות עיקריות

אסטרוזול (Anastrozole)
לפראזול (Letrozole)
אקסמסטן (Exemestane)
המלצות
למטופלות אחרי גיל המעבר; טיפול יומי למשך 5–7 שנים.
תופעות לוואי עיקריות
כאבי מפרקים ושרירים
ירידה בצפיפות העצם ואוסטאופורוזיס
גלי חום ולחות

LHRH אגוניסטים (דיכוי שחלתי)

מנגנון פעולה
הזרקות אגוניסטיות של גורם משחרר לוטאין (GnRH) מדכאות בסופו של דבר ייצור אסטרוגן בשחלות ע"י “התעייפות” של רצפטורים בהיפותלמוס וביותרת המוח.
תרופות עיקריות

גוזרלין (Goserelin)
ליוופרוליד (Leuprorelin)
המלצות
למטופלות צעירות לפני גיל המעבר עם מעל סיכון גבוה לחזרת המחלה; במקרים רבים משולב עם מעכבי ארומטאז.
תופעות לוואי עיקריות
תסמיני גיל מעבר חריפים (גלי חום, יובש וגינלי)
השמנה קלה ושינויים במצב הרוח
סיכון לאוסטאופורוזיס לטווח ארוך

אברולימוס (אפיניטור® – Everolimus)

מנגנון פעולה
עיכוב חלבון mTOR – מסלול מרכזי ביצירת תאים וסיגנלינג הורמונלי. כאשר משולב עם מעכבי ארומטאז, הוא מונע עמידות תרופתית ומאריך את תגובת הגידול.
המלצות
למטופלות ER+ עמידות למעכבי ארומטאז בלבד, בשילוב עם exemestane.
תופעות לוואי עיקריות

דימומים (סטמטיטיס) בפה ובקיבה
שלשולים ועצירויות
עייפות וחולשה כללית
עלייה ברמות גלוקוז וכולסטרול בדם

אלפליסיב (פיקריי® – Alpelisib)

מנגנון פעולה
מעכב סלקטיבי של קטלאזת PI3K-α, מסלול חשוב לגרימת גידול ועמידות בטיפולים הורמונליים. משולב עם fulvestrant להארכת שליטה במחלה.
המלצות
למטופלות ER+/HER2– עם מוטציות PIK3CA עמידות לקו ראשון של טיפול הורמונלי.
תופעות לוואי עיקריות

פריחות בעור ואקנה
היפרגליקמיה (עלייה ברמת הסוכר בדם)
שלשולים ובחילות
חרדות ואי־שקט

סיכום

כל טיפול הורמונלי מבוסס על התאמת מנגנון הפעולה למאפייני הגידול ולפרופיל המטופלת. הבחירה בין טמוקסיפן, מעכבי ארומטאז, דיכוי שחלתי, פולווסטרנט או שילובי תרופות ממוקדים כמו אברולימוס ואלפליסיב נעשית בהתאם לגיל, סטטוס גיל המעבר, מוטציות גנטיות (PIK3CA) ועמידות לטיפולים קודמים. רצוי ללוות את התהליך עם מעקב שגרתי של בדיקות דם, צפיפות עצם והערכת תופעות הלוואי, כדי להבטיח טיפול אופטימלי ואיכות חיים מיטבית.

משך ותזמון הטיפול

הטיפול ההורמונלי נמשך לרוב 5 עד 10 שנים, כתלות בגורמי סיכון ובשלב המחלה.
לדוגמה, מטופלת עם גידול קטן, ללא גרורות וללא היסטוריה משפחתית, תקבל לרוב טיפול של 5 שנים. לעומת זאת, נשים עם סיכון גבוה להישנות – ימשיכו עד 10 שנים.

תופעות לוואי וניהולן

כמו כל טיפול, גם טיפול הורמונלי בסרטן שד עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון:

גלי חום
יובש בנרתיק
ירידה בחשק המיני
דיכאון, שינויים במצב הרוח
עלייה קלה במשקל
סיכון מוגבר לקרישי דם (בעיקר עם Tamoxifen)

מומחה לסרטן השד יידע לזהות תופעות מוקדם ולספק פתרונות נלווים, כמו טיפול תומך הורמונלי מקומי, טיפול פסיכולוגי או הפניה לרופא נשים

השפעת הטיפול ההורמונלי על סיכויי ההחלמה

לפי מחקרים שפורסמו ב-PubMed, טיפול הורמונלי מפחית ב-40%-50% את הסיכון לחזרת המחלה בקרב נשים עם סרטן ER+.
גם בנשים עם גרורות, טיפול הורמונלי יכול לעכב את קצב ההתפשטות ולשפר את איכות החיים לאורך זמן.

טבלה: השוואה בין סוגי טיפולים הורמונליים

שילוב טיפולים – גישה אינדיבידואלית

לדוגמה:

אישה עם גידול קטן מסוג ER+ בגיל 55 – תטופל לרוב בניתוח משמר שד, הקרנות והורמונותרפיה.
צעירה עם גידול מסוג Triple-Negative בגיל 37 – תתחיל בכימותרפיה ניאו-אדג’ובנטית, תעבור ניתוח מלא, ולעיתים תקבל טיפולים נוספים במסגרת מחקרית.

מומחה לסרטן השד הוא הגורם המוסמך להתאים את סוג הטיפול, לווסת את התזמון, ולהעריך את תופעות הלוואי האפשריות. פעמים רבות, נדרשת גם תמיכה תזונתית, רגשית, ואף שיקום פיזיולוגי לאחר הניתוח או הטיפולים האגרסיביים.

מה חדש בטיפולים?

טיפול אימונותרפי – מחקרים מצביעים על תועלת במקרים מסוימים של סרטן שד גרורתי מסוג Triple-Negative.

PARP inhibitors – מיועדים לנשאיות BRCA, עם תגובה מרשימה במקרים מסוימים.

טכנולוגיות קרינה ממוקדות – הפחתת נזק לרקמות סמוכות באמצעות מכשור חדיש.

מעקב ארוך טווח לאחר טיפול

לאחר סיום הטיפול הפעיל, המטופלת ממשיכה למעקב קבוע אצל מומחה לסרטן השד, הכולל:

בדיקות קליניות וממוגרפיה תקופתית
בדיקות דם לפי הצורך
תמיכה רגשית וחברתית

נשים רבות מדווחות על חרדות, קשיים תפקודיים ושינויים בדימוי הגוף – ליווי מקצועי חשוב גם בשלב ההחלמה.

חשיבות הפנייה אל מומחה לסרטן השד

למרות שרבים מהשלבים באבחון ובטיפול נראים ברורים, הבחירה באסטרטגיה הנכונה דורשת הבנה מעמיקה של סוג הגידול, תגובת הגוף, ופרמטרים ביולוגיים. מומחה לסרטן השד יידע לשלב בין הבדיקות והטיפולים, לשקול גישות רב-תחומיות ולבנות תוכנית מותאמת אישית לכל מטופלת. טיפול נכון – לעיתים מציל חיים.