ד"ר לריסה ריבו, מומחית לסרטן השד, עוסקת באבחון וטיפול בסרטן השד על כל גווניו – כולל טיפול הורמונלי, ליווי נשאיות BRCA, נשים צעירות המאובחנות בשלב מוקדם של המחלה, ומעקב אחר נשים שעברו הריון אחרי סרטן שד. במאמר זה תמצאו מידע מקצועי ועדכני על תהליך הביופסיה בשד, סוגיה, מהלך הבדיקה, ופירוש תוצאות – מתוך מטרה לאפשר לכל מטופלת הבנה וביטחון בתהליך.
מהי ביופסיה בשד ולמה מבצעים אותה?
ביופסיה בשד היא הליך שבו נלקחת דגימה מרקמת השד לצורך בדיקה מיקרוסקופית. מטרת הבדיקה היא לקבוע האם גוש או ממצא כלשהו בשד הוא שפיר (לא סרטני) או ממאיר (סרטני). ביופסיה מהווה שלב קריטי באבחון מדויק של סרטן השד ומאפשרת התאמה של תוכנית טיפול אישית.
על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנות מדי שנה כ-5,500 נשים עם סרטן שד, כאשר רבות מהן עוברות ביופסיה כחלק מאבחון מוקדם שמציל חיים.
סוגי ביופסיות בשד
ביופסיית מחט עדינה (FNA – Fine Needle Aspiration)
- מתבצעת באמצעות מחט דקה מאוד.
- לרוב משמשת לשאיבת נוזלים מציסטה או דגימה מתאי גידול.
- מהירה יחסית וכמעט ללא כאב.
ביופסיית מחט עבה (Core Needle Biopsy)
- מתבצעת באמצעות מחט עבה יותר, לעיתים בהנחיית אולטרסונוגרפיה.
- מספקת דגימה רקמתית מלאה, המאפשרת אבחון מדויק יותר.
- נחשבת לסטנדרט הזהב באבחון ראשוני.
ביופסיה ואקום סטריאוטקטית (Stereotactic Vacuum-Assisted Biopsy)
- מבוצעת כאשר הממצא לא ניתן למישוש, אלא רק מזוהה בהדמיה.
- מאפשרת נטילה של כמות רקמה גדולה יחסית.
- מדויקת מאוד ונעשית לרוב בהנחיית ממוגרפיה.
ביופסיה ניתוחית (Excisional Biopsy)
- מבוצעת בחדר ניתוח, במטרה להסיר את הגוש כולו לבדיקה.
- שמורה למקרים בהם לא ניתן לאבחן בצורה מספקת באמצעים זעיר-פולשניים.
כיצד מתבצע התהליך?
כאשר מזוהה ממצא חשוד בשד – בין אם בבדיקה ידנית, ממוגרפיה, אולטרסונוגרפיה או MRI – הרופאה שוקלת האם יש צורך בביופסיה. ההחלטה נובעת ממאפייני הממצא: גודלו, צורתו, האם ניתן למישוש, והאם קיימים גורמי סיכון כמו נשאות ל-BRCA או גיל צעיר. לאחר ההחלטה, נבחרת שיטת הביופסיה המתאימה – מחט דקה, מחט עבה, ביופסיה סטריאוטקטית או ביופסיה ניתוחית, בהתאם למיקום וסוג הרקמה.
במרבית המקרים, אין צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה – אין צורך בצום, אך חשוב לעדכן את הרופאה על נטילת תרופות נוגדות קרישה. לפני ביצוע הביופסיה, האזור מחוטא ומוזרקת הרדמה מקומית. לאחר מכן מוחדרת מחט אל האזור החשוד, לעיתים בהנחיית מכשיר אולטרסונוגרפיה או ממוגרפיה, ונלקחות מספר דגימות זעירות מרקמת השד.
הבדיקה עצמה נמשכת לרוב מספר דקות בלבד. לאחריה תונח תחבושת על המקום, ותיתכן רגישות מקומית או שטף דם קטן – תופעות שחולפות מעצמן. המטופלת משוחררת לביתה באותו יום, וללא צורך בהתאוששות ממושכת. הדגימות נשלחות לבדיקה פתולוגית במעבדה, שם הן עוברות ניתוח מיקרוסקופי ובדיקה מולקולרית, כולל קביעת סוג התאים, דרגת השגשוג וקיום קולטנים הורמונליים. תוצאות מתקבלות לרוב תוך כשבוע עד עשרה ימים.
איך להבין את תוצאות הביופסיה?
תוצאות הביופסיה נמסרות לאחר עיבוד פתולוגי מעמיק, והן כוללות מידע קריטי שיאפשר לרופאה לקבוע אבחנה מדויקת ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית. הדו"ח מתחיל בזיהוי סוג הרקמה שנדגמה – האם מדובר בממצא שפיר (כמו ציסטה, פיברואדנומה או רקמה תקינה), בממצא טרום-ממאיר (כגון DCIS), או בממצא ממאיר (כגון קרצינומה חודרנית).
בהמשך מופיעה הערכת דרגת השגשוג של התאים (grading) – כלומר, עד כמה התאים הסרטניים דומים לתאים רגילים. דרגה נמוכה מעידה על גידול פחות אגרסיבי, בעוד דרגה גבוהה מעידה על קצב גדילה מהיר יותר ועל צורך בטיפול מיידי.
מרכיב מרכזי נוסף הוא בדיקת הקולטנים ההורמונליים: האם התאים מבטאים קולטנים לאסטרוגן (ER) או לפרוגסטרון (PR), והאם יש ביטוי של חלבון HER2. כאשר התאים חיוביים לקולטנים הורמונליים, ניתן לשקול טיפול הורמונלי – תחום בו ד"ר לריסה ריבו, מומחית לסרטן השד, עוסקת רבות. לעומת זאת, גידולים שליליים לקולטנים אך חיוביים ל-HER2 עשויים להגיב היטב לטיפול ביולוגי ממוקד. קיימים גם מקרים של סרטן שד מסוג "טריפל נגטיב" – ללא כל קולטנים – המצריכים גישה טיפולית שונה.
במקרים של נשים צעירות, נשאיות BRCA, או מטופלות שבוחנות היריון לאחר סרטן שד – הבנת תוצאת הביופסיה חשובה אף יותר, משום שהיא עשויה להשפיע על החלטות פוריות עתידיות, אופי הניתוח, והצורך בטיפולים משלימים כמו הקרנות או כימותרפיה.
מתי ביופסיה מתבצעת בנשאיות BRCA או נשים צעירות?
נשאיות BRCA ונשים צעירות המאובחנות עם סרטן שד מצויות בקבוצת סיכון, ולעיתים קרובות יופנו לביופסיה גם בממצאים גבוליים. ההחלטה מתבצעת תוך ליווי מקצועי שמבין את הייחוד של אוכלוסייה זו, כמו בליווי של ד"ר ריבו – מומחית לסרטן השד בנשים צעירות ונשאיות BRCA.
טבלה: השוואה בין סוגי ביופסיות בשד
| סוג ביופסיה | רמת פולשנות | יתרונות | מתי משתמשים? |
| FNA (מחט דקה) | נמוכה | מהירה, מינימלית, מתאימה לציסטות | כשחושדים בציסטה או נוזל |
| Core Needle (מחט עבה) | בינונית | דגימה רחבה יותר, אבחון מדויק | בכל גוש חדש שנמצא |
| סטריאוטקטית (ואקום) | בינונית-גבוהה | מדויקת, נוחה, לא פולשנית מדי | כשממצא נראה רק בצילום |
| ביופסיה ניתוחית | גבוהה | מאפשרת הסרה מלאה | כאשר שיטות אחרות לא מספקות |
